הסימפוניה הסטנדרטית מהתקופה הקלאסית נכתבה עבור תזמורת של כלי נשיפה וכלי מיתר. הוא הורכב בארבעה פרקים: פרק ראשון מהיר בצורת סונטה-אלגרו, פרק שני איטי, מינואט וטריו באמצע טמפו ופרק סיום מהיר.
למה משמשת הסימפוניה?
סימפוניה היא יצירה מוזיקלית מורחבת במוזיקה הקלאסית המערבית, בדרך כלל תצלום לתזמורת או להקת קונצרטים. סימפוניה מכילה בדרך כלל לפחות פרק או פרק אחד המורכב על פי עקרון הסונטה.
מהי סימפוניה בתקופה הקלאסית?
הסימפוניה הייתה צורה חשובה מאוד בתקופות הקלאסיות והרומנטיות. סימפוניה היא יצירה תזמורתית בקנה מידה גדול המיועדת להתנגן באולם הקונצרטים. זה בדרך כלל בארבע תנועות. הצורה הקלאסית הסטנדרטית היא: פרק ראשון - אלגרו (מהיר) בצורת סונטה.
מהם קטעים בסימפוניה?
סימפוניות כמעט תמיד מנוגדות לתזמורת המורכבת מ-קטע כלי מיתר (כינור, ויולה, צ'לו וקונטרבס), כלי נשיפה, כלי נשיפה מעץ וכלי הקשה שמספרם בסך הכל כ-30 עד 100 מוזיקאים. סימפוניות מסומנות בתווים מוסיקליים, המכילים את כל חלקי הכלי.
מהם המאפיינים של סימפוניה קלאסית?
התקופה הקלאסית
- דגש על אלגנטיות ויתרה.
- לחנים קצרים ומאוזנים היטב ומשפטי שאלות ותשובות ברורים.
- הרמוניה דיאטונית פשוטה בעיקרה.
- בעיקר טקסטורות הומופוניות (מלודיה בתוספת ליווי) אך עם שימוש מסוים בקונטרפונקט (כאשר משולבות שתי שורות מלודיות או יותר)
- שימוש במצבי רוח מנוגדים.
