אינדיאנים ועמים ילידים אחרים שרפו מרווה במשך מאות שנים כחלק מטקס רוחני כדי לנקות אדם או מרחב, ולקדם ריפוי וחוכמה. נעשה בו שימוש מאז תקופת המצרים והרומאים הקדמונים לטיפול בבעיות עיכול, בעיות זיכרון וכאבי גרון.
מאיפה הגיע הניקוי עם מרווה?
לנוהג העתיק של שריפת מרווה מיובשת לניקוי יש שורשים במסורת האינדיאנית. שמאנים שרפו מרווה על אש כדי לנקות אנשים משליליות ולקדם ריפוי, חוכמה ואריכות ימים.
מהיכן נוצר השימוש במרווה?
מקורה ב-הים התיכון, מרווה (Salvia officinalis) שימשה את הרומאים במזונות כדי לעזור לאדם לעכל טוב יותר מזונות שומניים.
איזו מוצא אתני משתמש במרווה?
ללא ספק, המדינה שהכי משתמשת במרווה היא איטליה; מבחינה זו, מרווה דומה לרוזמרין (שהניחוח דומה במידה רבה). האיטלקים משתמשים לרוב במרווה לטעם מנות בשר ועופות; במיוחד בשר עגל, שלעתים קרובות נחשב תפל, יכול להרוויח הרבה מהעשב הזה.
מה הם המקורות של מריחות?
הגדרה ומקור
המילה "מריחה" מגיעה מ"כתם", שמקורה באנגלית. עם זאת, נעשה שימוש נרחב במונח כדי להתייחס לטקסי ההכתמה של עמים ילידים, שבהם שורפים עשבי תיבול ותרופות קדושות כחלקטקס, או למטרות ניקוי או בריאות.
