בתנ"ך, התהום היא מקום עמוק או חסר גבולות. המונח מגיע מיוונית ἄβυσσος, שפירושו חסר תחתית, בלתי נתפס, חסר גבולות. הוא משמש גם כשם תואר וגם כשם עצם. הוא מופיע בתרגום השבעים, התרגום היווני הקדום ביותר של התנ"ך העברי, ובברית החדשה.
מה המשמעות של תהום בטקסט?
שם העצם תהום מתייחס ל-ריק או תהום עמוקה - מילולי או פיגורטיבי. קבלת החלטה חשובה בחיים עם אי ודאות גדולה, כמו להירשם לקולג' לליצנים, עשויה להרגיש כמו לקפוץ לתהום. באופן מסורתי, התהום התייחסה ל"בור ללא תחתית" של הגיהנום.
מהו אדם תהום?
ההגדרה של תהום היא בור או תהום עמוקה או חסרת תחתית, מילולית או פיגורטיבית. … בור ללא תחתית הוא דוגמה לתהום. ניתן לומר שאדם שמאוד מדוכא נפל לתהום.
מהי תהום במשפט?
1. הוא צולל לתהום של ייאוש. 2. המדינה שוקעת/צוללת לתהום של אלימות והפקרות.
מהי המילה הנרדפת לתהום?
בדף זה אתה יכול לגלות 26 מילים נרדפות, אנטונימים, ביטויים אידיומטיים ומילים קשורות לתהום, כמו: depths, תהום, תהום, מפרץ, האדס, עולם התחתון, ריק, עמוק, גיהנום, דונגה והתהום.
