Purines תמיד נקשרים עם פירמידינים דרך קשרי מימן בהתאם לכללי Chargaff Chargaff Chargaff קובעים ש-DNA מכל מין של כל אורגניזם צריך להיות בעל 1:1 סטואכיומטרי יחס של בסיסים פורין ופירמידין (כלומר, A+G=T+C) וליתר דיוק, שכמות הגואנין צריכה להיות שווה לציטוזין וכמות האדנין צריכה להיות שווה לטימין. https://en.wikipedia.org › ויקי › חוקי_Chargaff's_rules
חוקי Chargaff - ויקיפדיה
כלל ב-dsDNA, ליתר דיוק כל קשר עוקב אחר כללי זיווג בסיסים של Watson-Crick. לכן אדנין נקשר באופן ספציפי לטימין ויוצר שני קשרי מימן, בעוד שגואנין יוצר שלושה קשרי מימן עם ציטוזין.
מה מקשר בין הפורינים והפירימידים?
פורינים ופירמידינים הם בסיסי החנקן שמחזיקים גדילי DNA יחד באמצעות קשרי מימן. הם מזדווגים יחד באמצעות זיווג משלים המבוסס על הכלל של Chargaff (A::T ו-G::C). הפורינים ב-DNA הם אדנין וגואנין, זהה ל-RNA.
למה מתחברים פורינים?
בסיסים חנקן הקיימים ב-DNA יכולים להיות מקובצים לשתי קטגוריות: פורינים (אדנין (A) וגואנין (G)), ופירמידין (ציטוזין (C) ותימין (T)). הבסיסים החנקניים האלה מחוברים ל-C1' של דיאוקסיריבוז באמצעות קשר גליקוזידי.
האם פורינים נמשכים לפירימידינים?
Purine and Pyrimidine Pairing
InRNA, uracil (U) תופס את המקום של T. לפיכך בהסתכלות על פני כל מולקולה אחת, פורין תמיד מזווג לפירימידין, וזה הגיוני מכיוון שזה שומר על כל זוג בערך באותו גודל.
האם פורינים מתחברים לפורינים?
פורינים ופירימידינים הם זוגות בסיסים. שני זוגות הבסיס הנפוצים ביותר הם A-T ו-C-G. נוקלאוטידים אלה משלימים - צורתם מאפשרת להם להיקשר יחד עם קשרי מימן. בזוג C-G, לפורין (גואנין) יש שלושה אתרי קישור, וכך גם לפירימידין (ציטוזין).
