Gagaku, מוזיקת חצר עתיקה של Japan. השם הוא הגייה יפנית של התווים הסיניים למוזיקה אלגנטית (יאיוה). רוב מוזיקת הגאגאקו היא ממוצא זר, שיובאה בעיקר מסין ומקוריאה כבר במאה ה-6 והתבססה כמסורת חצר עד המאה ה-8.
מי המציא את גאגאקו?
אב הטיפוס של גאגאקו הוצג ליפן עם הבודהיזם מ-China. בשנת 589 נשלחו משלחות דיפלומטיות יפניות רשמיות לסין (בתקופת שושלת סוי) כדי ללמוד את התרבות הסינית, כולל מוזיקת חצר סינית.
מהם ארבעת סוגי הגאגאקו?
יש ארבעה קטעים מרכזיים מז'אנר זה: Kagura, Yamato-mai, Kume-mai ו-Azuma-asobi . קאגורה מהווה את החלק הגדול ביותר של הז'אנר.
הרפרטואר של Gagaku כיום מורכב מארבע הקטגוריות הבאות:
- אנסמבל אינסטרומנטלי (קנגן)
- מוזיקת ריקודים (בוגאקו)
- שירים (סאיברה ורואי)
- מוזיקה פולחנית לטקסי שינטו.
מהם שלושת הסגנונות המוזיקליים העיקריים של גאגאקו?
ישנן שלוש צורות של ביצוע של Gagaku, שהן Kangen (כלי), Bugaku (ריקודים ומוזיקה), ו-Kayō (שירים ושירה מזמרת).
מה ההבדל בין gagaku לקנגן?
למד על נושא זה במאמרים הבאים:
gagaku ללא ריקוד נקראים kangen (חלילים וכלי מיתר), בעודהריקודים והליווי שלהם נקראים bugaku.
