מנהיגות מצבית היא דרך להתאים את סגנון הניהול שלו כך שיתאים לכל מצב או משימה, ולצרכים של הצוות או חבר הצוות. The Situational Leadership Theory פותחה על ידי קן בלנצ'רד ופול הרסי בשנת 1969, תחת התפיסה שאין סגנון מנהיגות "גודל אחד מתאים לכולם".
מה המשמעות של תיאוריית מנהיגות מצבית?
תיאוריית המצב של מנהיגות מתייחסת ל-למנהיגים שמאמצים סגנונות מנהיגות שונים בהתאם למצב ולרמת הפיתוח של חברי הצוות שלהם. זוהי דרך יעילה של מנהיגות מכיוון שהיא מתאימה לצרכי הצוות ומגדירה איזון מועיל לכל הארגון.
מהו העיקרון העיקרי של מנהיגות מצבית?
תיאוריות המצב של מנהיגות עובדות על ההנחה שסגנון המנהיגות היעיל ביותר משתנה ממצב למצב. כדי להיות היעיל והמצליח ביותר, מנהיג חייב להיות מסוגל להתאים את סגנונו וגישתו לנסיבות מגוונות.
מהם ארבעת סגנונות המנהיגות של מנהיגות מצבית?
ארבעת סגנונות המנהיגות של מנהיגות מצבית ®
- סגנון 1– מספר, בימוי או הדרכה.
- סגנון 3 – השתתפות, סיוע או שיתוף פעולה.
- סגנון 4 – האצלה, העצמה או ניטור.
מהן דוגמאות למנהיגות מצביתתיאוריה?
הם כוללים:
- מספר או בימוי. לפי סגנון זה, מנהיגים מפעילים סמכות קבלת החלטות וכפי שמשתמע מהשם, "מספרים" אותם לשאר הצוות. …
- אימון או מכירה. …
- משתתף או משתף. …
- אצל.
