היפוגליקמיה קטוטית (KH) היא הסיבה השכיחה ביותר להיפוגליקמיה המוצגת במחלקת החירום (ED) בילדים בריאים בין גיל 6 חודשים לגיל 6 [1, 2]. זה מופעל בדרך כלל על ידי ירידה בצריכת הפה עקב מחלה במערכת העיכול עם הקאות ו/או צום ממושך.
איך מונעים היפוגליקמיה קטוטית?
ילדים עם היפוגליקמיה קטוטית נוטים לצמוח ממנה עד כיתה ג' או ד'. הורים מקבלים הוראה שהילד צריך להימנע מצום. הם מקבלים חטיף לפני השינה ואם מקיאים או מסרבים לאכול, עליהם להתעורר במהלך הלילה ולהציע חטיפים או נוזלים המכילים גלוקוז.
איך מאבחנים היפוגליקמיה קטוטית?
בדיקות האבחון השימושיות ביותר כוללות מדידה של אינסולין, הורמון גדילה, קורטיזול וחומצת חלב בזמן ההיפוגליקמיה. רמות האצילקרניטין בפלזמה וחומצות אורגניות בשתן אינן כוללות חלק מהמחלות המטבוליות החשובות.
האם היפוגליקמיה קטוטית גנטית?
מסקנות: מוטציות בגנים המעורבים בסינתזה ופירוק של גליקוגן נמצאו בדרך כלל בילדים עם היפוגליקמיה קטוטית אידיופטית. GSD IX הוא כנראה סיבה לא מוערכת להיפוגליקמיה קטטית בילדים, בעוד ש-GSD 0 ו-VI הם נדירים יחסית.
מהן הסיבות להיפוגליקמיה לא קטוטית?
היפוגליקמיה לא קטוטית היא הגורם הנדיר להיפוגליקמיה בילדים בתקופת הינקות. היפוגליקמיה לא קטוטית עשויה להיות קשורה להפרעות בחילוף החומרים של פרוקטוז או גלקטוז, היפר-אינסוליניזם, חמצון חומצות שומן ומחסור ב-GH.
