מבחן ההמגלוטינציה או מבחן ההמגלוטינציה (HA) ומבחן עיכוב ההמגלוטינציה (HI או HAI) פותחו בשנים 1941–42 על ידי הווירולוג האמריקאי ג'ורג' הירסט כשיטות לכימות ריכוז יחסי של וירוסים, חיידקים או נוגדנים.
מי גילה את ההמגלוטינציה?
בשנת 1941 George Hirst נצפה בהמגלוטינציה של תאי דם אדומים על ידי נגיף השפעת (ראה פרק 4). זה הוכח ככלי חשוב במחקר לא רק של שפעת אלא גם של כמה קבוצות אחרות של וירוסים - למשל, וירוס האדמת.
מהו העיקרון של בדיקת ההמגלוטינציה?
העיקרון מאחורי בדיקת ההמגלוטינציה הוא שחומצות הגרעין של וירוסים מקודדות לחלבונים, כגון המגלוטינין, שמתבטאים על פני השטח של הנגיף (איורים 51.1 ו-51.3).
למה משמש בדיקת ההמגלוטינציה?
מבחן ההמגלוטינציה (HA) הוא כלי המשמש כדי לסנן מבודדים של תרבית תאים או מי שפיר שנקטפו מביצי תרנגולת עוברות לאיתור גורמים להמגלוטינציה, כגון שפעת מסוג A. מבחן ה-HA אינו מבחן זיהוי, שכן לסוכנים אחרים יש גם תכונות המגלוטינציה.
מה אתה יודע על מבחני המוגלוטינציה?
בדיקת ההאגלוטינציה משמשת לכימות כמות הנגיף של מחלת ניוקאסל בהשעיה. זה נעשה על ידי ביצוע טורי כפולדילולים של התרחיף הנגיף בצלחת microwell ולאחר מכן בדיקה לקביעת נקודת הסיום.
