הכתבות יצרו קונפדרציה רופפת של מדינות ריבוניות וממשל מרכזי חלש, והותירו את רוב הכוח בידי ממשלות המדינה. הצורך בממשל פדרלי חזק יותר התברר במהרה והוביל בסופו של דבר לאמנה החוקתית ב-1787.
איזו שיטת ממשל הייתה לתקנון הקונפדרציה?
תקנון הקונפדרציה יצר ממשלה לאומית שהורכבה מקונגרס, שהיה לו הכוח להכריז מלחמה, למנות קציני צבא, לחתום על אמנות, לכרות בריתות, למנות שגרירים זרים, ולנהל את היחסים עם הודים.
מה היו ארבע הבעיות העיקריות של תקנון הקונפדרציה?
Weaknesses
- לכל מדינה הייתה רק קול אחד בקונגרס, ללא קשר לגודל.
- לקונגרס לא הייתה סמכות להטיל מס.
- לקונגרס לא הייתה הסמכות להסדיר את המסחר החוץ והבין-מדינתי.
- לא היה רשות מבצעת לאכוף פעולות כלשהן שהעביר הקונגרס.
- לא הייתה מערכת משפט לאומית או רשות שיפוטית.
מדוע תקנון הקונפדרציה נכשל?
בסופו של דבר, סעיפי הקונפדרציה נכשלו כי הם נועדו לשמור על הממשל הלאומי חלש ככל האפשר: לא היה כוח לאכוף חוקים. אין רשות שיפוטית או בתי משפט לאומיים. נדרשים תיקונים כדי שתהיה הצבעה פה אחד.
מה היהבעיה גדולה עם תקנון הקונפדרציה?
אחת הבעיות הגדולות הייתה שלממשלה הלאומית לא היה כוח להטיל מסים. כדי להימנע מכל תפיסה של "מיסוי ללא ייצוג", סעיפי הקונפדרציה אפשרו רק לממשלות מדינה לגבות מסים. כדי לשלם עבור הוצאותיה, נאלצה הממשלה הלאומית לבקש כסף מהמדינות.
