Onomatopoeia נכנסה ל-אנגלית דרך הלטינית המאוחרת ובסופו של דבר חוזרת לאנומה היוונית, שמשמעותה "שם", ו-poiein, שמשמעותה "לעשות." (ניתן למצוא את אונומה במונחים כמו אונומסטיקה, המתייחסת לחקר שמות פרטיים ומקורותיהם, בעוד שפויין נתן לנו מילים כמו שיר ומשורר.)
מי המציא את האונומטופיה?
מילים אונומטופואטיות נשמעות כמו מה שהן מתארות: "פופ" ו"סדק", למשל. ניתן לאתר את מקורות האונומטופיה ל-היוונים העתיקים. מקור המילה אונומטופיה מהשפה היוונית.
היכן נמצא אונומטופיה?
אונומטופיה היא דמות דיבור שבה מילים מעוררות את הצליל האמיתי של הדבר שהן מתייחסות אליו או מתארות. "בום" של זיקוקים מתפוצץ, ה"טיק טוק" של שעון ו"דינג דונג" של פעמון דלת הם כולם דוגמאות לאונומטופיה.
על מה מבוססת אונומטופיה?
Onomatopeia (גם onomatopeia באנגלית אמריקאית), הוא תהליך של יצירת מילה המחקה, דומה או מציעה באופן פונטי את הצליל שהיא מתארת. מילה כזו עצמה נקראת גם אונומטופיה. אונומטופיות נפוצות כוללות רעשים של בעלי חיים כגון אונק, מיאו (או מיאו), שאגה וציוץ.
האם אונומטופיה חייבת להיות מילה אמיתית?
למרות המראה והצליל המורכבים שלה, לאונומטופיה יש למעשה תפקיד פשוט בשפה האנגלית. שֶׁלָהמוגדר כ-"היווצרות של מילה, כקוקיה, מיאו, צפירה או בום, על ידי חיקוי של צליל שנעשה על ידי או קשור להתייחסות שלה." במילים פשוטות, זו מילה שנשמעת כמו המשמעות שלה.
