2. המשוררת הבינה בכאב שאמא שלה זקנה למדי ונראתה כמעט כמו גופה. … ההבנה הייתה כואבת כי היא הביאה פחד מנפרדות מאמה ותחושת חוסר אונים בגלל חוסר יכולתה לעשות דבר למען אמה.
איך מרחיק המשורר את המחשבה הכואבת?
(א) המשוררת גירשה את המחשבה הכואבת על המציאות המדאיגה שאמה מזדקנת והיא עלולה למות בכל עת. (ב) כשהסתכלה מחוץ למכונית ראתה בשולי הדרך עצים צעירים, שנראו נעים. היא גם ראתה קבוצת ילדים ממהרת לצאת מבתיהם כדי לשחק.
למה המשורר מתמלא בכאב?
המשוררת מתמלאת בייסורים כשהיא מבינה את הזדקנותה של אמה וחשה את ייסורי הפרידה מהרעיון לאבד אותה. היא גם מאחלת את הנעורים והאטרקטיביות של אמה, שאותם היא מאמינה שאיבדה.
מה יכול היה המשורר להרגיש?
תשובה: במקום לראות את ההיבטים השליליים של הטבע כמו עץ רוש, עורב ושלג, מצב הרוח של המשורר נעשה עליז והאם זה עזר לו לשכוח את עצבותו. מצב רוחו המר השתנה למצב רוח אופטימי יותר והוא חש בטבע כמדיום חיובי.
מה הבחינה המשוררת לגבי אמה?
תשובה מלאה:
בשיר נאמר שבישיבה ליד המשורר במכונית,אמו של המשורר נמנמה בפה פעור והיא נראתה 'אפרורית כמו גופה'. המשוררת, בכאב לב, הבינה שאמה הייתה למעשה מבוגרת כמו שהיא נראתה וכעת היא תלויה בילדיה.
